קורותיו של ספר תורה מדבדו

בשנת 1974 בעת כהונתו הראשונה של ראש הממשלה המנוח יצחק רבין הוא ערך ביקור במרוקו שבמהלכו הוא קיבל מתנה מיוחדת במינה מידיו של חסן השני מלך מרוקו דאז, ספר תורה עתיק יומין כתוב על גוויל איילה שמקורו בעיירה דבדו.
עם שובו לארץ מסר ראש הממשלה את ספר התורה למוזיאון ישראל.
הידיעה על הימצאותו של ספר התורה במוזיאון מביאה לשם לפני כשלוש שנים מספר אנשים ששורשיהם בדבדו, בכוונה לחזות מקרוב בספר התורה הנדיר ואולם גם לאחר חיפוש ממושך במדפי ספרי התורה המוצגים במוזיאון הם אינם מוצאים את מבוקשם.
גם אנשי המודיעין שבמקום לא הצליחו לסייע להם לאתר את ספר התורה ומשכך הם חזרו מן המוזיאון מאוכזבים אך עדיין מקווים שלאחר הביקור יוכלו להגיע למאן דהוא מקרב עובדי המוזיאון שיוכל לסייע להם בכך.
כשגם הניסיונות הנוספים אינם מעלים דבר ואפילו אוֹצְרִים של המוזיאון אינם יודעים להשיב היכן מצוי ספר התורה, הם מתקשים להאמין כיצד זה פריט היסטורי בעל ערך כל כך חשוב למורשת אבותיהם נעלם לו בין כתליו של מוסד האמון על משמרתם של הנכסים ההיסטוריים של עם ישראל ובלית ברירה הם נותרים בתסכולם.
לדאבוננו למָעֶט מספר שטרות וכְּתוּבּוֹת כנראה שלא נותר תיעוד כלשהו מחיי קהילת היהודים של העיירה דבדו ויכול להיות שספר התורה הזה הוא המוצג היחיד שנותר מעיירת הכהנים ועובדה זאת רק מגבירה את התסכול.
בשל מרכזיותה וחשיבותה של העיירה דבדו למורשתם של היהודים שמוצאם ממנה, הם המשיכו להיקרא כאנשי דבדו (דְבָּדְבָּא או דְבְּדוֹבִּיֵין ) גם עשרות שנים לאחר שעזבו את העיירה ליישובים אחרים ומכאן גם המקום המרכזי שקיבלה העיירה באתר המורשת שלנו וזה מה שמדרבן אותנו לנסות את מזלנו בפעם נוספת וממש לאחרונה (חורף 2017) אנחנו פונים שוב למוזיאון ישראל בתקווה שאולי נצליח להגיע לפחות לתמונה של ספר התורה שאולי השתמרה באחד מאלבומי המוצגים שאותה נוכל להציג באתר.
וראה זה פלא אחרי לך ושוב טלפוני הצלחנו סוף סוף להגיע למי שיודעת לספר לנו היכן נמצא ספר התורה ולא רק זה אלא שבאדיבותם הרבה הם מואילים בטובם להתיר לנו להשתמש בתמונה של ספר התורה באתר שלנו.
תמונת ספר התורה

מרוקו, המאה ה-17(?); המאה ה-20 כתב יד בדיו על קלף; עץ מגולף ומשובץ צדף ועץ. אוסף מוזיאון ישראל, ירושלים. מתנת חסן השני מלך מרוקו באמצעות ראש הממשלה יצחק רבין B85.0628 (a–c) צילום: © מוזיאון ישראל, ירושלים, על-ידי אולג קלשניקוב

ובאשר לספר התורה עצמו הפתעה גדולה !!!
ספר התורה מונח מזה שנים רבות במרתפי המוזיאון ביחד עם מוצגים רבים אחרים שעל פי שיקולי ההנהלה נקבע שאין להם מקום בתצוגה.
אין לנו ספק שמקבלי ההחלטה נהגו בספר התורה כפי שהם נוהגים עם כל אחד מהמוצגים הרבים של המוזיאון וכי ההחלטה שלא לשים אותו בתצוגה אלא לשמור אותו במרתפי המוזיאון התבססה על שיקולים מקצועיים גרידא.
הם לא הביאו בחשבון שיש מקרים שבהם שיקולים אחרים גוברים על השיקולים המקצועיים וכזהו המקרה של ספר התורה מדבדו.
* אילו ראש הממשלה יצחק רבין היה יודע שזה יהיה גורלו של ספר התורה במוזיאון ישראל הוא בוודאי היה מוסר אותו לגוף אחר ואין ספק שההחלטה של המוזיאון אינה עולה בקנה אחד עם רצונו של יצחק רבין המנוח.
* ספר תורה באשר הוא נחשב כאחד מן הסמלים המקודשים ביותר ביהדות וככזה ודאי שאין מקומו במרתפים חשוכים ורבים הם היהודים שעשויים לראות בהחלטה זאת פגיעה בקודשי ישראל.
* קהילת היהודים של דבדו הייתה קהילה ייחודית שזכתה להערכה מיוחדת בקרב יהודי מרוקו ובקרב חוקרים (דה פוקו, נחום סלושץ) שאף הם מציינים את “גאוות היחידה” שלהם ואת הקשר האמיץ שנותר ליוצאי דבדו לעיירה שלהם ומְקוֹמֵם ומתסכל שקהילה שלמה אינה יכולה ללטוש עיניים באחד מן הפריטים הבודדים שנותרו מעברה.
ואם כך, ההחלטה שהביאה לכך שספר התורה יהיה מונח במרתפים במשך שנים ארוכות כל כך והשנים שעוד נכונו לו במחשכים נגועה בשלושה חטאים.
כלפי יצחק רבין המנוח, כלפי קודשי ישראל וכלפי יוצאי קהילת דבדו ויוצאי מרוקו בכלל.
חשבנו שהמרכז העולמי של מורשת יהדות צפון אפריקה שבירושלים יכול להיות אכסניה הולמת לספר התורה, אלא שהזלזול וההתנשאות שהם הפגינו בטיפולם בנושא מוביל אותנו להרהור נוסף.
ואולי המקום הראוי לו לספר התורה היקר הוא מרכז מורשת רבין, המקום שבו מונצח האיש שקיבל אותו מידיו של מלך מרוקו, ואין לנו אלא לסיים בתקווה שנזכה לראות את ספר התורה המיוחד והנדיר הזה יוצא ממחשכיו של מוזיאון ישראל אל אורו של המוסד המכובד הזה. 

 

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *