כנס משפחתי

התכנסות, דברי פתיחה ותצוגה

הזמנה לכנס המשפחתי

קבלת הפנים 

 

מצגת תצוגה מוזיאונית מהכנסשי 7

 

דברי פתיחה – וידיאו

 

דברי פתיחה – תמליל

בדיוק בעוד שבוע מהיום ב-א’ באייר ימלאו חמישים שנה למותו של אבינו וסבינו יוסף הכהן ז”ל.  כאשר הגינו לראשונה את הרעיון לכנס המשפחתי לציון חמישים שנה למותו לא ידענו להגדיר איזה סוג של אירוע אנחנו רוצים. היה איזשהו אילוץ שבגללו קבענו את מועד הכנס שבוע ימים קודם למועד האזכרה השנתי והיו מי שתהו בצדק “למה לא במועד האזכרה השנתי ? “קשה לי לשחזר למה בדיוק היה חשוב לי שלא לקשור את האירוע עם מועד האזכרה . תוך כדי שיחה עם טובה היא אמרה  “זה כמו הילולה” וכששמעתי את המילה הילולה הבנתי בבת אחת איזה סוג של אירוע אני רוצה.
בארץ ההילולה כמו גם המימונה נחגגים לצערנו בהמוניות שאין לה שום קשר למקור.
בזיכרונות הילדות שאני נושא אתי, ההילולה שחגגו לזכרם של צדיקים זכורה כאירוע שמשלב שמחה והדרת כבוד וזה בדיוק מה שאנחנו מחפשים.
לא איזושהי אזכרה מורחבת, אלא אירוע עם צביון חגיגי, ועם הדר וכבוד כראוי לו לאיש הצדיק הזה שזכינו שיהיה אבי משפחתנו.
מיד ביטלתי אולמות אחרים שאיתם סגרנו או כמעט סגרנו ושמתי פעמי לעבר המקום הכי מכובד בסביבה וכשהגעתי לכאן קיבל את פני מנהל האירועים של המקום דניאל כהן שאחרי כמה דקות שיחה הוא כבר הודיע לי שהוא מזמין את עצמו לאירוע.
יושב אתנו כאן כבוד הרב רפאל מרציאנו, אדם יקר מאין כמוהו ומי שראוי היה לקבל מטעם יהדות יוצאי מרוקו פרס מפעל חיים, על פועלו לשימור ותיעוד השושלת והמורשת של יהודי דבדו בדגש על הכהנים לבית  סקלי.
אני מודה לו על כך שהואיל לכבד אותנו בנוכחותו.
אני רוצה לברך את בני הדודים שחלקם הגדול הגיעו מהצפון כדי לחלוק כבוד לדודם וכאן הייתי אמור להוסיף תודה לילדים של דוד משה שמאד רצו להגיע ונבצר מהם לצערנו עקב האירוע הקשה שפקד את האחות קמי, והנה במקום זה אני צריך להודות בתודה מיוחדת לילדים של דוד משה שהגיעו למרות האירוע הקשה שפקד ממש בימים אלה את אחותם.
בשם כולנו תודה מיוחדת לדניאל כהן שזה עתה הזכרתי על מאור הפנים והטיפול המיוחד שזכינו לו ממנו.
ואני רוצה לברך בני השושלת של משפחת הכהן סקלי לדורותיהם שהתקבצו כאן יחדיו כדי לזכור ולחלוק כבוד לאבי המשפחה יוסף הכהן סקלי ז”ל לרגל יובל שנים לפטירתו.
שני חלקים בערב הזה: החלק הראשון הוא לזכרו של סבא והחלק השני הוא לכבודו.
בחלק השני שהוא לכבודם של סבא וסבתא חשבנו שהדרך הראויה לעשות את זה תהיה ע”י כך שנביא בפני הצאצאים  את סיפורה של שושלת הכהן סקלי, וננסה ליצור איזושהי תשתית לשימור המורשת המשפחתית בתקווה שאולי אולי נצליח רגע לפני שיהיה מאוחר מידי, למנוע את הינתקות החוליות של השושלת.
ככל שהעמקתי בהכנות של התכנים לקראת ערב זה כך הלכה והתחזקה אצלי ההבנה ששושלת סקלי שידעה לשרוד אלפי שנות משברים עלולה דווקא בימים אלה שאחרי שיבת ציון שבהם הגיעה אל המנוחה והנחלה למצוא את עצמה במצב שבו רציפות הדורות נקטעת.
במשפט ההיסטוריה הדורות של ימינו הם אלה שיצטרכו לתת את הדין על כך.
התלבטנו הרבה איך לחלק את הזמן הקצר כל כך שעומד לרשותנו בין כמויות המידע והתכנים שצברנו ולבסוף החלטנו שהנוסחה המיטבית תהיה דפדוף מהיר מאד בדפי ההיסטוריה הרחוקה יותר במטרה לייצר גירויים לפנות לאתר מורשת סקלי שאנחנו מקווים להקים בעתיד.
לאירועים וציוני דרך שהם קרובים יותר ניתן סקירה מפורטת יותר. בכל ההרצאות שבהמשך יש מסר אחד שחוזר על עצמו, “מי שמעוניין יוכל למצוא חומר מפורט באתר  שיוקם”.
נקודה נוספת שאני רוצה לציין: המרצים שיעבירו את ההרצאות, אינם אנשי אקדמיה, אין להם ניסיון בעמידה מול קהל גדול והם אינם מומחים גדולים בהיסטוריה, אבל הם משלנו וזה מה שעושה אותם עדיפים על פני כל מרצה מומחה מן החוץ.
אני רוצה ברשותכם להתחיל בדברים לזכרו של סבא יוסף אבל מי שזכה להכיר אותם בחייהם יודע כי סבא יוסף וסבתא זהרה היו כמקשה אחת ולכן פה ושם אנחנו נדלג מסבא לסבתא  וכל מה שנאמר ונעשה הוא לזכרם ולכבודם של שני האנשים היקרים והמופלאים האלה.