שטר השכנת שלום, בכתב יד, בחתימת ידם, של רבי משה בן רבי יוסף הכהן סקלי, ורבי יצחק בן רבי משה הכהן סקלי, מרבניה של דבדו -מרוקו, המיוחסים. תרס”ד. (1903)
מכתב ששלח הרב דוד הכהן סקלי לחתנו הרב שלמה הכהן (הרש”ך) שעוסק בעניין יבמה בת כהן שזינתה שלא למסרה ליבם.
קבלה שקיבל הרב דוד הכהן על טיפול רפואי שקיבל במרפאה של בית חולים אזרחי בעיר אוהרן (Oran) שבאלג’יר.
השנה המופיעה בתחתית הקבלה (שחלקה מכוסה בחתימת היד) היא כנראה 1913.
מפה שדוד אהרן הביא מארץ ישראל לילדיו במרוקו בשנת 1948.
23
סיר בישול לחלוטה
Azemour האניה
https://www.facebook.com/cddanielcohen/videos/1970246956461301/
השוק באוג’דה 1956 – 1657
בר מצווה
שחטו כבש או פרה בבית, כל אחד הכין ארוחה כפי יכולתו.
את חתן בר המצווה סיפרו יום לפני בר המצווה ולעתים תוך כדי ארוחת הבר מצווה, תוך כדי התספורת הייתה אחת מזמירות החן שבין הנשים שרה את השיר “אביאדי” שהיה אחד משירי הדגל של זמרת העם של יהודי מרוקו זוהרה אלפאסייה.
שבת חתן – כל מי שבא הביא אתו את המצרכים לארוחה, שמן, סוכר, ביצים, קמח…ובא ביום שישי לעזור בהכנות ובבישול.
בשבת בתום תפילת שחרית קהל בית הכנסת הלך אחרי חתן בר המצווה כשהוא מלווה אותו בדרכו בשירה. משהגיעו לבית הנער היו נכנסים לאפריטיף.
הרב מרציאנו מספר כי בדבדו “השכם בבוקר ביום הנחת התפילין נהגו קרובי משפחה ואורחים ללוות את חתן הבר מצווה לטבילת ידיים ורגלים במעיין סיביליה”.
לבנות לא חגגו בת מצווה.
והפתעה קטנה: בשנת 1931 חגג בקזבלנקה הנער חיים מלכא את בר המצווה שלו ולרגל האירוע חילק אביו הזמנות לאורחים ואנחנו מביאים כאן את ההזמנה עצמה הכתובה בשפה המרוקאית היהודית ובצידה את ההזמנה כפי שהייתה נראית בשפה העברית.
